בנם של רונית מתילדה ורן. נולד ביום כ"ה באייר תשס"ג (27.5.2003) בכפר סבא. אח צעיר ליונתן.

טל, ילד תכול עיניים וחייכן, גדל והתחנך בכפר סבא. למד בבית הספר היסודי על שם א"ד גורדון. כן התקבל לפעילות חד-שבועית בבית ספר "יש"י" למחוננים. בחטיבת הביניים למד ב"בית חינוך שז"ר" ולאחר מכן עבר לתיכון על שם יצחק רבין.

הצטרף כחניך לשבט "רכ"ס" של תנועת הנוער "הצופים".

בשנות התיכון הפגין טל מעורבות חברתית גבוהה במיזמים שהשתתף בהם. בכיתה י' יצא עם תלמידים מבית ספרו לגרמניה למשלחת "אבני נגף" שמטרתה להנציח את הנספים בשואה. במהלך כיתה י"ב השתתף בתוכנית "אלכסנדר זייד" לטיפוח מנהיגות צעירה מטעם תנועת הנוער "השומר החדש". שם בלט בדומיננטיות שלו, תרם לחברי הקבוצה מהידע ומהכישורים שלו ועורר בהם השראה.

כנער ספורטיבי וקבוצתי שיחק שבע שנים בקבוצת כדורסל, ולאחר מכן הצטרף לקבוצת פוטבול בכפר סבא. עם קבוצה זו נסע למחנה אימונים בברלין, בירת גרמניה. נתן את כל כולו, נחישותו ורצונו בלטו לכול ובסיום המחנה זכה לתואר "השחקן הכי משמעותי" (MVP). מלבד האימונים הכין לשחקנים סרטי תדמית ושיווק כדי לסייע להם לקבל מלגת לימודים בארצות הברית. לאחר שנתיים בקבוצה מונה לתפקיד מאמן של קבוצת הצעירים בפוטבול כפר סבא וכונה בפי כולם Coach Tal.

בכיתות י"א וי"ב השתתף באימוני כושר גופני של תנועת "חמש אצבעות", תנועה חינוכית וערכית המשלבת פעילות גופנית לקראת שירות קרבי בצה"ל, ופעילותה המגוונת בעלת תרומה עצומה לחברה הישראלית. בחריצות רבה השקיע טל מאמצים כדי להשתפר, משום שרצה לשרת כלוחם ביחידה קרבית ביותר. עד מהרה שבר שיאים של עצמו, שימש דוגמה ומופת לחניכים האחרים ומונה לקפטן הקבוצה.

החל מגיל חטיבת ביניים נמשך עד מאוד לתחום הקולנוע, ועל כן בתיכון בחר להתמחות במגמת קולנוע, שבה בלט והיה בין מוביליה. בשלב פרויקט הגמר היה מעורב בסרטים של חבריו למגמה ולא רק בסרט של קבוצתו. מרוב תשוקתו לדבר כתב תסריטים ויצר סרטים מגוונים לשלל מטרות, הרבה מעבר לדרישות המגמה. הקולנוע היה אמצעי ביטוי לנשמה שלו ולאהבת האדם שבו, והוא חש שבדרך זו יוכל להשפיע על בני אדם ולגעת בהם. לשאלה מדוע רצה לעסוק בקולנוע, ענה: "כדי לגעת באנשים", ואכן כך עשה.

בגיל שמונה-עשרה החל להגשים את החלום כשיצר את הסרט התיעודי "כפר סבא משוגע" העוסק בקבוצת כפר סבא בתנועת "חמש אצבעות" שבה היה פעיל, ואורכו יותר מחמישים דקות. טל לקח על עצמו את כל תהליך הכנת הסרט – תסריטאות, הפקה, בימוי, צילום, ראיונות ועריכה. הסרט אותו יצר ניתן לצפייה באתר "יוטיוב".

קשר טוב, פתוח ומיוחד היה לו עם הוריו ועם אחיו. "ילד של אימא", כינו אותו לימים חבריו ליחידה, משום שהתקשר אליה בכל הזדמנות ושיתף אותה בכול. עם אביו ניהל שיחות, צפה בסרטים ועוד – הם נהנו יחד מהדברים הפשוטים. את הקשר עם אחיו דאג לתחזק, והם בילו, טעמו בירות, צחקו, שוחחו ודאגו זה לזה. המשפחה – הגרעינית והמורחבת – הייתה חשובה לטל, והוא לא ויתר על ארוחות שבת, על מפגשים ועל התכתבות עם הסבים והסבות. את כלב המשפחה באדי אהב מאוד.

בשנת 2021 הכיר את תמר, בת עירו, ובין השניים נרקם קשר קרוב של נשמות תאומות, התפתחה זוגיות, ואהבה גדולה פרחה. גם בין משפחותיהם נוצר חיבור. הם בילו יחד, פתחו את הלב זה בפני זו ורקמו חלומות של עתיד משותף.

מגיל צעיר יצר בקלות קשרי ידידות, ועל כן תמיד היה מוקף חברים. כל אחד מהם זכה ממנו ליחס אישי ועוטף, ורבים תפסו אותו כחבר הטוב ביותר שלהם. "הפסיכולוג של החברים", כינו אותו, משום שהקשיב להם, השיא עצות נבונות ודחף אותם קדימה, הם סמכו עליו לגמרי. הוא שימש כדבק של החבורה ומדי פעם בפעם ארגן בבית המשפחה מסיבות רבות-משתתפים. גם מסיבות אלה הדגישו את אושרו ואת תשוקתו לחיים.

בורך בחיוך רחב ושובה לב, בנועם הליכות ובשמחת חיים, ומיצה כל רגע. נכתב עליו: "טל היה בן אדם פשוט, אופטימי, חיובי, בן אדם שאוהב את החיים, מחייך אליהם, בוחר לראות את הטוב שבהם, מסתכל מהזווית הנכונה, עושה את הדברים שהוא אוהב, עושה אותם בתשוקה גדולה. כשהוא שמח, אז הוא שמח עד הסוף; כשהיה מאוכזב, הוא נתן לזה מקום מלא, בלי חשש".

טוּב לב, אהבת אדם, אנושיות ורגישות לזולת אפיינו אותו. בהיותו "איש של אנשים", תחושת שייכות הייתה חשובה לו, הוא היה חברותי ומלא נכונות לתת מעצמו בכל עת ומצב, דאג להרמוניה וליחסים טובים סביבו וידע להתפייס. בלי היסוס אימץ לליבו את מי שהרגישו מחוץ למעגל החברתי וסייע להם להשתלב.

הודות לאינטליגנציה הרגשית שלו, לחוכמת החיים ולתבונה, שימש טל מורה דרך לרבים ואמר דברים בלתי נשכחים שהשפיעו על סובביו. כדברי אימו, "כמה חוכמה הייתה בך – כל רגע עולה בראשי משפט אחר שלך. לעד תכוון אותי ותאפס אותי. ארגז הכלים שלי מלא בעיקר בתובנות שלך".

לצד צניעות וענווה, בכל עשייתו הציב לעצמו סטנדרטים גבוהים ורף גבוה, שאף לתרום, להשתפר ולהנהיג, התנדב, התאמץ, ירד לפרטים ולא ויתר לעצמו. הוא חתר להוציא מעצמו את המרב ולממש את יעדיו בעזרת כוח רצון עז, מוטיבציה, אומץ, עוצמה ונחישות, יסודיות, התמדה, חריצות ומקצוענות. "להיות הגרסה הכי טובה של עצמך", כתב במחברתו. סקרן ואוטודידקט, התמסר לכל תחום שאהב, חקר אותו והשקיע בלמידתו. חשוב היה לו לחדש ולהיות ייחודי וחלוצי במעשיו, ועל כך כתב לעצמו: "תכוון לדברים שאף אחד לא עשה קודם".

לפני הגיוס טס עם משפחתו לטיול בשווייץ, וביום 16.12.2021 התגייס לצה"ל. לאחר שעבר גיבוש, התמיין ליחידת הקומנדו "מגלן" של חטיבת "עוז" בחיל הרגלים. במהלך מסלול ההכשרה המאתגר סיים בהצלחה קורסים מקצועיים – קלע חוד, תצפיתן ומש"ק תקיפה. מפקדיו העריכו אותו, וחבריו לנשק אהבו אותו. בסיום המסלול הצטרף לצוות לוחמים שהיה עבורו כמשפחה. גם בחופשות נפגש עימם.

ביחידת מגלן טל הביא לידי ביטוי את יכולותיו המקצועיות ויכולותיו כמנהיג. לבקשת מפקד היחידה קיבל את האחריות על הקמה והובלה של מדור התיעוד הודות לכישורי הקולנוע שלו, אך התנה זאת בהמשך השתתפותו בלחימה, כלומר לחם כמו חבריו אך עסק בתחום התיעוד בעת שהם נחו.

במסגרת מסלול ההכשרה של מגלן עבר קורס מפקדי כיתה (מ"כים), שימש מ"כ חוד ונהנה מהפיקוד ומהאחריות המוטלת על כתפיו. "אני גאה שניתנה לי ההזדמנות לעשות תפקיד משמעותי בצוות. אני מרגיש שזה תוצאה של הרבה אכפתיות והשקעה שלי כלפי ההצלחה של הצוות", כתב. בהיותו מנהיג שקט וכריזמטי, סחף אחריו את החיילים, דרש מקצועיות מירבית עליה לא התפשר

את סופי השבוע בבית ניצל לכמה שיותר פעילויות – טיולים עם בת זוגו, מפגשים עם חברים ושיחות עם משפחתו שבהן שיתף בחוויותיו.

טל, איש של חלומות אך מחובר מאוד לקרקע, תכנן לטוס לטיול בחו"ל אחרי השחרור מצה"ל ואף הציע להוריו ולאחיו להצטרף. בעתיד הרחוק יותר ראה את עצמו במאי קולנוע.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

טל שהה בביתו באותו סוף שבוע. הוא הוקפץ השכם בבוקר והיה מהראשונים שהתייצבו בבסיס יחידת מגלן. בשעות הצוהריים הגיע עם כוח מיחידתו לקיבוץ נחל עוז הסמוך לגבול עם רצועת עזה, קיבוץ שהותקף בידי עשרות מחבלים. לאחר לחימה שנמשכה כשתים-עשרה שעות וחילוץ התושבים הנצורים בבתיהם, טוהר הקיבוץ ממחבלים. הכוחות הלוחמים, בהם טל וצוותו, הצילו מאות תושבים, בהם ילדים רבים.

עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה בשלהי אוקטובר 2023 נכנס טל ללחימה ברצועה עם יחידתו. מאז נכנס ויצא מעזה פעמים רבות. הצלת נפשות הייתה עבורו משמעות העשייה בשירות הצבאי ובמלחמה. למשפחתו אמר שמשימת שחרור החטופים היא המניעה אותו ואת חבריו לנשק, והרגיע שישוב בשלום עם הצוות.

בחלוף חודשים של לחימה, כשהוצע לו לעבור לתפקיד המשלב משימות מיוחדות וצילום, סירב משום שהדבר היה כרוך ביציאה לקורס בן עשרה שבועות בארץ והוא לא רצה לעזוב את הצוות שלו הנלחם ברפיח. על בחירתו כתב: "אני גאה שעשיתי את הבחירה הקשה, המלוכלכת. עמדתי מול הצעה מפתה, אבל נשארתי נאמן לערכים שלי. צריך להיות מבסוט על עצמי על זה".

כשהתאפשר לו, במעט שעות הפנאי, קרא ספרות על קולנוע, ובכל חופשה הקפיד לצפות בסרט קולנוע אחד לפחות.

גם אחרי תשעה חודשי לחימה שבמהלכם איבד כמה חברים, שמר על המרץ ועל החיוניות שלו, נסך ביטחון בלוחמים והמשיך לסחוף אותם אחריו.

ביום 9.7.2024 התנדב לפעילות מבצעית בשכונת א-רימאל שבעיר עזה, באזור מסדרון נצרים, פעילות שנועדה להשמיד תשתיות טרור. במהלך הפעילות טל נהרג, כשצלף ירה לעבר הכוח ממרחק שש-מאות מטרים.

סמל ראשון טל בנימין להט נפל בקרב ביום ג' בתמוז תשפ"ד (9.7.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

ספדה לו אימו: "אתגעגע למגע היד שלך, לחיבוק, להגעתך לחופשות, לעצה נבונה וחכמה, לחיוך שלך, לאיך שראית תמיד את הזווית החיובית, לשאיפות ולחלומות שלך ... השארת חותם שיהיה בליבנו לעד. אוהבת עד בלי קץ, אימא".

ספד אביו: "הלכתי לחדר שלך, נגעתי בבגדים שלך, חשבתי שזה מה שנשאר ממך ובכיתי. נישקתי את המדים שלך שתלויים על הארון. חשבתי: טל איננו. כל כך אהבתי לדבר איתך. יותר לא נוכל לדבר איתך ... סליחה שלא הגנתי עליך. טל, בני היקר".

ספד לו אחיו יונתן: "היית הבן אדם הכי חי שיש. טרפת את החיים וניצלת כל רגע בחיים הקצרים שהיו לך. כמה הייתי רוצה לחבק אותך עוד פעם אחת או לדבר איתך רק עוד פעם אחת. אני אתגעגע לכל חיבוק ולכל שיחה... תהיה חסר לי בהמשך חיי".

אימו של טל העבירה הרצאות על חייו, על מורשתו ועל ההתמודדות עם השכול.

חבריו לצוות יצאו לזכרו למסע אופניים בשביל ישראל.

ערב מגמת קולנוע בתיכון על שם יצחק רבין ו"פסטיטל" – אירוע באמפיתיאטרון "ווהל" בפארק הירקון – התקיימו לזכרו.

משפחתו תרמה מענק במסגרת "קרן קולנוע גליל" ליוצר צעיר בראשית דרכו, כדי לסייע לו להגשים את החלום שטל לא הספיק להגשים.

יחידת המחקרים הקליניים בבית המרקחת של בית חולים "מאיר" נקראה על שמו.

מחזור 2024-5 של תוכנית המנהיגות של תנועת "השומר החדש" שבה השתתף טל הוקדש לו, ונושא המיזמים של החניכים נבחר להיות בסימן "תן לי אחריות" – משפט שנהג לומר למפקדיו, וזה המשפט המופיע על חולצות חניכי התוכנית.

תנועת "חמש אצבעות" קיימה ערב לזכרו. לזכרם של הבוגרים שנפלו במלחמה, בהם טל, מוקמת אקדמיית מנהיגות של התנועה.

משפחתו, חבריו הקרובים וחבריו לצוות עונדים תליונים שעליהם מאויר טל אוחז מצלמה וחרוט שם החיבה שלו בכתב ידו: "טלטול". מוקירי זכרו הוציאו מדבקות עם תמונתו וציטוטים מכתביו: "אם יש לך חלום, למה לא לצעוק אותו" ו"תכוון לדברים שאף אחד לא עשה קודם". שמו נכתב על סדרת בקבוקי בירה "גולדסטאר".

דפי אינטרנט לזכרו הועלו באתר התיכון על שם יצחק רבין שבו למד, באתר בית הנשיא, באתר עיריית כפר סבא ובאתר הוצאת "הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים".

שיקום הפאב בקיבוץ נחל עוז הוקדש לזכרו, ובבית אריזה ביישוב תקומה הסמוך הוקדש קיר לאירועי המלחמה, ועליו ציור גרפיטי גדול של טל וציטוט ממחברתו.

עץ לזכר טל ניטע ביישוב מצפה יהונתן בנגב.

משפחתו הקימה לזכרו גינת זיכרון בסמוך לביתם בו נולד וגדל – גינת "מעגלי טל", אליה באים ומתכנסים המעגלים הרבים מחייו של טל.

ברשת החברתית "אינסטגרם" הוקדש דף לזכרו – remember_tal_lahat, ובו תמונות, סרטונים, הנצחות, קטעים מן התקשורת, רשימות השמעה (פלייליסט) ודברים לזכרו.

הוקם אתר אינטרנט לזכר טל: https://www.tallahat.com/.